החלטתי להתמודד לראשות קדימה כי אני מאמין שמדינת ישראל צרכה את קדימה בקואליציה ועכשיו.

אני מאמין בכל ליבי כי קיימת היום חשיבות עליונה שקדימה על 28 המנדטים שלה תהיה בקואליציה גורם משמעותי ומשפיע . אני מאמין שאת הצורך הזה והאפשרות שזה יקרה רק בראשותי – גם המתפקדים מבינים.

מחובתנו, כמפלגה הגדולה  ביותר, המייצגת את הרוב הציוני המשרת בצבא והחותר להסכם אזורי- להשפיע עכשיו!
עם 28 מנדטים בכנסת כיום, יש לנו את האפשרות והחובה המוסרית להשפיע על המציאות – היום, לא בעוד שנה וחצי (בבחירות הארציות).

מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות ביותר ועומדת מול איומים חדשים שלא ידענו כדוגמתם מאז הקמתה. המשך ישיבתה של המפלגה הציונית הגדולה ביותר בכנסת באופוזיציה היא ציניות מסוכנת – חוסר אחריות לאומית ממדרגה ראשונה.

"קדימה" נעדרה כליל מתהליך  קבלת ההחלטות בגלל טעות אסטרטגית של העומדת בראשה , שבחרה לא להצטרף לממשלה בגין חטא היוהרה ובזבזה שלוש שנים יקרות ללא שום תרומה מהותית למדינה.

6 העקרונות המדיניים שהציג ראש הממשלה  בכנסת בחודש מאי האחרון זהים ל- 6 העקרונות המדיניים של קדימה. רה"מ אינו מסוגל ליישמם לתהליך מדיני פורה בשל שותפיו הקואליציוניים הקיצוניים המונעים מהלך נועז ונחוץ. ביכולתנו להשפיע על המציאות עכשיו – ולצאת למהלך מדיני היסטורי על בסיס 6 עקרונות המשותפים לכל המפלגות הציוניות.

עם כל הכבוד ליומרה של שאר המתמודדים להרכיב את הממשלה הבאה, אין להקריב את חיי המדינה, עד ליום הבחירות, על מזבח שאפתנותם, בין אם ריאלית ובין אם לאו.

איני מתכוון להשתמש בסיסמאות ריקות מתוכן – ולכן, בעזרתכם, קדימה בראשותי תחל  במו"מ לכניסה לקואליציה מיד לאחר הפריימריז ב 28 במרץ. מו"מ יתבסס על 5 קווים מנחים:

1. יציאה למהלך מדיני היסטורי על בסיס שש העקרונות שהציג רה"מ בכנסת ב 18.5.11.
2. שינוי שיטת הממשל על בסיס ההצעות הקיימות היום.
3. יצירת שיווין בנשיאה בנטל הצבאי, לאומי ואזרחי- שינוי חוק טל.
4. חיבור המרכז לפריפריה- הסטה משמעותית של משאבים ממשלתיים אל מחוץ לגבולות חדרה-גדרה
5. קידום כלכלה חברתית אמיתית, על בסיס עקרונות וועדת טרכטנברג.

יש באפשרותנו להשפיע עכשיו על נושאים אקוטיים אלו. קדימה שווה בגודלה לסיעות הבית היהודי, יהדות התורה, עצמאות וישראל ביתנו – יחד ! מחובתנו המוסרית  לסיים את הסחטנות הקואליציונית ולפעול למען האינטרס הלאומי, האינטרס של מפלגת קדימה.

‏

28/11/2011

יום שני ב' כסלו תשע"ב

ישיבת הסיעה ביום חמישי – העובדות  (לא ניתן שיעבדו עלינו)

בישיבת הסיעה ביום חמישי האחרון (24.11), עמלו קשות, יו"ר קדימה ומנכ"לה, כדי לשכנענו כי הגשת התלונה במשטרה על אי סדרים כספיים בקדימה, קדמה לממצאי מבקר המדינה בעניין.

חדי האוזן שבינינו, שמו לב לסתירות שבין דברי היו"ר והמנכ"ל מזה, לבין הצגת הדברים מפי מבקר הפנים של קדימה, רו"ח בר-לב מזה :

המנכ"ל טען כי: "טיוטת דו"ח מבקר המדינה, התקבלה בקדימה לאחר שמבקר הפנים כבר החל בבדיקתו המיוחדת".

בר-לב הבהיר כי: "כשנתבקשתי לבצע בדיקה מיוחדת, הדבר הראשון שעשיתי הוא לעיין בטיוטת דו"ח מבקר המדינה.." (כלומר חודש וחצי אחרי פרסום טיוטת דו"ח מבקר המדינה, החל בר לב בבדיקתו ).

בדקתי את שכתב מבקר המדינה בטיוטא, שבה עיין מבקר הפנים שלנו, קודם שהחל בבדיקתו.

כותב מבקר המדינה : "הביקורת העלתה כי הסיעה העבירה לחשבונות הבנק של נותן השירות, סך של 12.7 מיליון ₪ לצורך ביצוע התשלומים (לפעילי יום הבחירות תמורת עמלה) מבלי שדרשה לקבל בטחונות מתאימים מנותן השירות. הסיעה לא פיקחה על פעולותיו של נותן השירות ולא דרשה לקבל תיעוד בדבר ביצוע התשלומים. כתוצאה מכך נתוני ההוצאות שנכללו בחשבונות היו שגויים ולא מלאים, כך שחשבונותיה לא שיקפו נכונה את מלוא הוצאותיה. התחשבנות הסיעה עם נותן השירות הייתה לקויה ולפיכך נוצרו עודפי כספים בסך של כ-700,000 ₪ אצל נותן השירות".

מבקר המדינה קובע בטיוטא שהגיש לפני בדיקת מבקר הפנים שלנו, כי "לא ניתן היה בדרכי ביקורת מקובלות לקבוע כי הרישומים לגביהן (הוצאות בגין בחירות לכנסת ה-18) היו שלמים ומהימנים"

כל בר דעת מבין כי מבקר המדינה מפנה בעצם בטיוטא את יו"ר קדימה ומנכ"ל קדימה, לפנות ולבדוק הדברים בדרכי ביקורת לא מקובלות כלומר: חוקר פרטי (מבקר פנים) או חקירה פלילית על ידי משטרת ישראל.

במהלך הישיבה ביום חמישי טען המנכ"ל כי טיוטת מבקר המדינה הוגשה לקדימה בספטמבר 2011 ובכך בקש ליצורתחושה בקרבנו, חברי כנסת, כי בדיקת מבקר הפנים לא קשורה לממצאי מבקר המדינה.

בדקתי ומצאתי שטיוטת דו"ח מבקר המדינה הוגשה לקדימה כבר באוגוסט 2011 – ואכן, גם בקדימה חודש ספטמבר בא אחרי אוגוסט…

ואם לא די לנו בשקר גס זה, קראנו בתקשורת כי הדו"ח הקשה שכתב מבקר המדינה על ההתנהלות הכספית של קדימה, מקורו בתלונה (המוצדקת לכשעצמה) שהגישה יו"ר קדימה במשטרה. ובכן- גם כאן ראוי להעמיד עובדות על דיוקן :

טיוטת מבקר המדינה מאוגוסט 2011 מבקרת באופן חסר תקדים את ההתנהלות הכספית של מנגנון קדימה ב-7 נושאים שונים ! התלונה במשטרה הוגשה על סעיף אחד מתוך ה- 7.

בישיבת הסיעה בחרו היו"ר לבני והמנכ"ל שחורי , למקד את הדיון סביב הנושא הנמצא בחקירת המשטרה בלבד וביקשו להעלים לחלוטין את כל ההתנהלות הקלוקלת הקשה והמביכה בנושאים האחרים.

אנו, 27 חברי הכנסת של קדימה, אשר לא טרחו לשתף אותנו בטיוטא של דו"ח מבקר המדינה ולא חשפו בפנינו את דו"חות מבקר הפנים של מפלגתנו, שומעים לראשונה על ההתנהלות השערורייתית של מנגנון קדימה, רק כשמתפרסם בתקשורת דו"ח כה מביך וכה קשה. לא היו"ר ולא המנכ"ל, טרחו לעדכן אותנו כשממצאים כה קשים הונחו בפניהם. שניהם הצהירו על שקיפות אך התנהלו בחשאיות משל היינו ח"כים של מפלגה אחרת !

דו"ח מבקר המדינה חשף את קצה הקרחון . בראותנו אותו מולנו, עלינו הח"כים והפעילים בקדימה, להבטיח כי לא נהפוך לעוד "טיטאניק".

"דוח מבקר המדינה העוסק בשנים 2009-2010 חושף רק את קצה הקרחון של ההתנהלות הפסולה והשקרית של מספר בכירים במנגנון המפלגה. התנהלות בכירי מנגנון המפלגה מוציאה את דיבת קדימה רעה"

ביום חמישי (24.11) התנהלה במפלגת ישיבת סיעה מיוחדת בנושא הדוח החמור שכתב מבקר המדינה ובהמשך ישיר להתנהלות חסרת השקיפות של מנגנון המפלגה. לצערי, "אדריכלי" הישיבה ראו לנכון לכנסה בצורה חשאית בשעות הערב, לקראת סוף השבוע ובכך למדר את אמצעי התקשורת מקיום ישיבה זו.

מחובתי כנבחר ציבור וכמי שמאמין כי רק התנהלות שקופה תצליח להכניס תוכן לאמירה "פוליטיקה אחרת", הנני מביא בפניכם את דבריי מאותה ישיבה ואת השאלות עליהם ביקשתי תשובות ונשארו בחלל האוויר ללא מענה רציני.

במהלך ישיבת סיעה סוערת שהחלה בשעה 19:30 ובה השתתפו כעשרים ח"כים מקדימה, התפתח עימות בין חברי הסיעה על חוסר השקיפות, והשחיתות בכל הקשור לתקציב מפלגת קדימה, תקציב הממומן כולו מכספי ציבור. הדיון הפך לעימות בנושא הבונוסים שהוענקו למנכ"ל המפלגה (משה שחורי) ולסוקר המפלגה (קלמן גאייר) מכספי ציבור (מימון מפלגות).

בשנתיים האחרונות שבתי והזהרתי כי בכירים במנגנון קדימה מסתירים מפנינו, חברי הכנסת ונבחרי הציבור, את דרך ניהולם את כספי המפלגה ובורחים משקיפות מולנו.

יו"ר המפלגה, ציפי לבני, ששמעה שוב ושוב את הטענה על היעדר שקיפות, לא נקפה אצבע כדי לכפות על מנכ"ל המפלגה ואנשיו להביא בפנינו את העדכונים הנדרשים ובמועדם.

קדימה ניהלה בתקופה השוטפת (מרץ 09 עד 31 דצמ' 2011) את מערכת חשבונותיה שלא בהתאם להנחיות מבקר המדינה שכתב: "הסיעה כללה בחשבונותיה לתקופה השוטפת, הוצאות בגין הבחירות לכנסת ה-18 אשר לא ניתן היה בדרכי ביקורת מקובלות לקבוע כי הרישומים היו שלמים ומהימנים". אני מניח שהחקירה המשטרתית שמתבצעת, הינה אחת הדרכים הלא מקובלות לבדוק את ההתנהלות הכספית העבריינית של מנגנון קדימה.

אני מבקש להצביע על סיבה נוספת לקשיים של מבקר המדינה לבדוק ההתנהלות הלא תקינה – הבונוסים ששילמה קדימה לבכיריה: מיד לאחר הבחירות ב-2009, קיבל מנכ"ל קדימה בונוס של מאות אלפי שקלים. בונוס שכזה למנכ"ל יכולה לתת רק יו"ר התנועה. במהלך הישיבה שאלתי את יו"ר המפלגה: מה היה גובה הבונוס? בעבור מה שולם? ואיך זה שחברי הכנסת, לא עודכנו על כך?  – יו"ר המפלגה הכחישה את העובדות שציינתי. ימים יוכיחו אחרת..

במהלך הישיבה העלתי גם את הבונוס שקיבלת סוקר המפלגה, והשאלה המתבקשת היא, על מה ולמה: "259,000 ₪ ניתנו לספק חיצוני מבלי שבוצעה התקשרות מסודרת עימו (דו"ח מבקר המדינה) ציפי הייתה זו שהנחתה (באמצעות הרמ"ט) את הגזבר לבצע התשלום (אשר העביר דרישה בכתב לגזבר). חשוב לציין שתשלום הבונוס היה מעבר לחוזה  הקבוע עם הסוקר קלמן גאייר (המקבל 60,000 ₪ בחודשמתקציב המפלגה) מילא, על הסקרים הרבים שעושה קדימה אנחנו במקרה הטוב קוראים בעיתון, אבל על בונוסים לסוקר צריך לקרוא בדו"ח מבקר המדינה?!"

כשמסתירים מהח"כים -

תקציב 2010 הסתיים בגרעון של 2 מיליון ₪ ! (שהם 10% מהתקציב). עובדה שהתבררה בדיעבד, לאחר שהנתון המטריד הוסתר מחברי הכנסת. במהלך הישיבה העלתי את השאלות הבאות:
1. מדוע הוסתר הגרעון מחברי הכנסת במהלך דיוני התקציב והצגתו?
2. מי הורה להסתיר עובדת הגרעון מחברי הכנסת?
3. מה הסיבה לגרעון?
4. מי אחראי להיווצרותו?
(כמובן שתשובות לא אני ולא שאר חברי הכנסת קיבלנו..)

לסיכום אומר בנימה אישית לציפי לבני:
בכירים במנגנון קדימה חדלו לשרת את קדימה ונבחרי הציבור והפכו משרתים אותך ציפי, ואותך בלבד. בתככים, בשקרים בשימוש עברייני בכספי המפלגה, הכתימו לא רק אותך אלא את כולנו. האמון בהם התפוגג זה מזמן. אלה האנשים שאינם יכולים לנהל אפילו פריימריז בקדימה ביושר ובהגינות. לא הצלחת להשפיע עליהם שיעבדו על פי נורמות ציבוריות נכונות – אבל אותם בכירים במנגנון הצליחו גם הצליחו להשפיע עלייך לאפשר להם – במעשה או בעצימת עין, לפגוע קשות בקדימה, בח"כים שלה ובשמנו הטוב שבציבור. ציפי, הבטחת פוליטיקה נקייה, אז התחילי לנקות, ומיד.

ב-4 בנובמבר 1995 נערכנו לאפשרות של פיגוע בתוככי ישראל שיבצע הג'יאהד האיסלאמי מעזה. נערכנו בתל אביב עם הפנים לעזה אך הרוצח בא מאחור, מתוך החברה הישראלית, מתוך העם היהודי. אם במלחמת יום הכיפורים למדנו על בשרנו את מגבלות הכוח והלכנו להסכם שלום עם מצרים הרי שברצח ראה"מ יצחק רבין לפני 16 שנה הבנו עד כמה קריטי להגן על הדמוקרטיה בישראל. עד כמה חשוב לחנך לתהליכים דמוקרטים בארצנו.

ה"ערבות ההדדית" – נשקה הגלוי של ישראל – הייתה גם נשמת אפו של רבין ז"ל וחייבת להיות גם נשמת אפנו:

רבין כראש ממשלה ב-1976 שיגר כוחות צה"ל להביא הביתה למעלה ממאה ישראלים שנחטפו לאנטבה במטוס צרפתי. כשר בטחון ב-1985, בהעדר אלטרנטיבה מבצעית, אישר רבין לבצע את עסקת ג'יבריל שבה שוחררו 1150 מחבלים כדי להביא 3 חיילים הביתה משבי הטרור בלבנון.

 רק לפני כמה שבועות אחדים הבאנו הביתה את גלעד שליט בעסקה כואבת אך בלתי נמנעת בהעדר אלטרנטיבה מבצעית. כל ההנהגה חייבת להבין את שיצחק רבין הבין כבר אז: העם רוצה לא רק צדק חברתי – אלא גם, ובעיקר ערבות הדדית !

נפלה בחלקי הזכות להיות אחראי על סיכול הטרור בעזה כשרבין כיהן כרה"מ ב-1992 ובהמשך לעסוק תחתיו ביישום הסכם אוסלו בעזה. מיד לאחר הרצח המתועב, התבקשתי לקחת תחת כתפיי את אגף האבטחה בשב"כ במטרה לשקמו ולהופכו למנגנון חדשני ויעיל יותר. את חובתי לרבין קיימתי בשנים שלאחר מכן.

יכולתו המדהימה של מנהיג ומפקד היודע להתבונן ביער מלמעלה, ובמקביל, להלך בשבילים כדי לראות את העצים ואת הדיירים ביער המזרח תיכוני הסבוך שלנו הייתה ותהיה נר לרגלי.

יהי זכרו ברוך.

את הבנים שנפלו בשבי, מחזירים הביתה בין שחיים הם או ירויים !
כך חונכנו, כך חינכנו. בכל אותן מאות רבות של שעות בשטח אוייב, היה ברור לחברי, לפקודי ולמפקדי, כמו גם לי, כי אם חלילה יקרה הגרוע מכל ( ולא אחת היינו מרחק פסיעה מהיקלעות לגרוע מכל), מדינת ישראל תחזירנו הביתה ויהי מה !
לא קוים אדומים שאותם לא חוצים בעיסקה ולא מגבלות אחרות, ימנעו מאיתנו להביא את הבנים הביתה. באותם מקרים בודדים אשר בהם לא הצלחנו לעמוד בחוזה בלתי כתוב, אך מאד חתום עם לחמינו, אנו מתייסרים בכל יום (רון ארד ואחרים). במקרים הרבים מאד שבהם עמדנו גם עמדנו בכך, על כך גאוותנו הלאומית והאישית.

ביציאה למבצעים להחזרת שבויים או חטופים הביתה, יודעים הכל כי בצד הסיכוי להחזירם הביתה בחיים, יש גם סיכון לא מבוטל של כישלון. מחירו של זה, הוא נפגעים לכוחותינו ואולי גם החטוף עצמו. המבצעים הרבים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות, מרופדים בהצלחות רבות (סבנה, אנטבה ועוד) כמו גם בכשלונות צורבים ( מעלות, נחשון ווקסמן ואחרים).

בהעדר תנאים מבצעיים (מודיעין בעיקר), העיסקה, במסגרתה משחררים מחבלים רוצחים ואחרים, היא החלופה היחידה בנמצא – להוציא חלופה הקובעת שלא מחזירים את הבנים הביתה (מעצמה כמו ארה"ב יכולה לבחור בה, אנחנו לא !).
כך הבאנו לקבר ישראל את עדי אביטן, עומר סואעד ובני אברהם שנהרגו במהלך חטיפתם. בעיסקה דומה, בתמורה לשחרור מחבלים, הבאנו הביתה את חללינו אלדד רגב ואודי גולדווסר – כולם בעשור האחרון. כבוד לה לאומה שכך נוהגת בבניה שנפלו במהלך שביים. אין היא יכולה לנהוג אחרת בבנים שחיים בשבי האויב.

את גלעד שליט נחזיר לחיקנו בעיסקה שבה נשלם מחיר כבד של מחבלים רוצחים אשר טבחו במיטב אזרחינו ולוחמינו. "החלופה האמריקאית" אינה באה בחשבון מבחינתנו. אנו חייבים להחזיר את גלעד, לא רק בגלל משפחתו. החזרתו הינה מסר לאומי קריטי לאלפי חיילינו המסתכנים מידי יום, חלקם ברמות סיכון שהציבור כלל אינו מודע להן.
יישר כח למקבלי ההחלטה שתחזיר את גלעד הביתה.

אבי

הערב התנהל במועצת "קדימה" דיון מדיני באשר למציאות המורכבת אליה נקלעה ישראל, לא מעט באשמתה.

בעוד הפלסטינים עשויים לחולל היסטוריה פה עסוקים בעיקר בהיסטריה. התגובה הישראלית צריכה להיות חכמה ולא רק צודקת. האינטרס הישראלי הוא שחייב לעמוד בלב קבלת ההחלטות. יש להחליף את האינטרס הרגשי באינטרס הרציונלי.

גם אם ממשלת ישראל תיכשל בניסיון למנוע הכרה חד צדדית באו"ם, אסור למדינת ישראל לחשוב במונחים של "להעניש" את הפלסטינים- מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי לאומי, לא פחות משל הפלסטינים.
במקום פשרה , הגיע הזמן לקבל החלטה. יש היום 4.5 מיליון פלסטינים באיו"ש, עזה וירושלים, כדי לשמור על גושי ההתיישבות היהודית באיו"ש צריך להתכנס אליהם מאותם אזורים שבוודאות לא נרצה להיות בהם.

היום מציינים אנו עשור לפיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה. פיגוע שיצא לפועל על ידי 19 טרוריסטים ללא נשק ורק עם כוונות רעות. הלקח הגדול של כוחות הביטחון בעולם נוגע למעגלי האבטחה. אלו שחוסכים במאבטחי מטוסים מצאו עצמם מוציאים כמעט 2 טריליון דולר על מלחמה באפגניסטן. מצורף לינק להרצאתו המרתקת של דיכטר במכון למחקרי ביטחון – לציון עשור לאסון התאומים.

שי שטרן יוצא בעקבות השאלות שלאף אחד לא נעים לשאול והפעם לקראת ההכרזה על מדינה פלסטינית הוא מנסה לברר מה יביא את השלום, או במילים אחרות, מי יחלק את ירושלים. בניסיון למצוא תשובות הוא פוגש את רשף לוי, ח"כ אבי דיכטר, סולימאן אשפי וח"כ ראלב מג'אדל.

לפרק המלא לחצו כאן

"Amid preparations for statehood, Pales-tinian Authority (PA) President Mahmoud Abbas and Prime Minister Salam Fayyad remain inexplicably silent regarding the brutal terrorist attack by Hamas‘ militia against Israel on Aug. 18, which claimed eight lives.

This tongue-biting from the PA’s top guns should concern world leaders, specifically United Nations members set to vote on the resolution for a Palestinian state next month.

Mr. Abbas, well capable of taking a strong stand of condemnation, decided to blatantly ignore the murder of innocent Israelis in the terror attack north of Eilat, hypocritically finding it his duty instead to condemn Israel for its retaliatory security measures conducted in Gaza.

If the PA, led by Mr. Abbas, is incapable of cracking down on deadly terrorist attacks from the Gaza Strip, how can it expect to lead a new nation?

By allowing such attacks to occur and remaining silent in the aftermath, Mr. Abbas is proving to the world that he lacks control in Gaza.

If the Palestinians intend to declare a unified state, Mr. Abbas and Mr. Fayyad must find a way to govern the Gaza Strip and regulate Hamas‘ actions.

Just four months ago, Hamas and the PA created a unity government as a final stepping-stone toward statehood before the U.N. vote. If the two parties are indeed working together, who can be held responsible for the attacks? While it is clear the blame lies on Hamas, could the PA have been complicit?

Evidence on the ground overwhelmingly indicates that the Palestinian Authority and Hamas are not as closely connected as the recent coalition government indicates and Hamas should be held fully accountable for the attacks.

While the PA-Hamas schism exonerates Mr. Abbas of culpability in executing terrorism, it sheds further light on the PA’s power void in Gaza, casting tremendous doubts on the possibility of a united Palestinian state.

If Palestinians expect the U.N. to vote in favor of a new state, how can that state be divided, with moderates leading in the West Bank and terrorists ruling in Gaza?

These are questions world leaders must consider before casting their votes next month. The global community needs to acknowledge the troubling dichotomy in Palestinian leadership and must hold Mr. Abbas and Mr. Fayyad accountable in denouncing terrorism.

It is time for Palestinian leaders to show responsibility by not tolerating such actions from Hamas. If Mr. Abbas and Mr. Fayyad are expected to govern the state of Palestine, global leaders and organizations must urge them to condemn brutal attacks launched by terrorists against civilians.

Egypt also must be held accountable for the attack on Aug. 18.

Though Egyptians turning a blind eye toward securing the Sinai Peninsula is nothing new, terrorists’ ability to smuggle arms and terrorists in that region has tremendously increased since former President Mubarak’s ouster. Officials in Egypt must completely crack down on smuggling in the Sinai.

The world must speak out against all responsible parties: Hamas for terrorizing innocent civilians, Mr. Abbas and Mr. Fayyad for staying silent in the aftermath, and Egypt for irresponsibly losing control of the Sinai Peninsula.

It is important to recognize that Israelis and Palestinians both want peace, but Hamas‘ reign in Gaza repeatedly undermines these efforts.

The ongoing attacks, including last week’s assault, demonstrate a need to destroy the terrorist infrastructure in Gaza. Once Hamas is defeated, peace talks can continue, and the hope for a peaceful two-state solution can endure.

A brighter day for the Middle East may be near, but in it there would be no room for Hamas".

(published in the The Washington times)

Avi Dichter is a member of the Israeli Knesset and a former Shin Bet director

]]> http://www.dichter.co.il/2011/%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f/palestinian-style-silence-of-the-lambs/feed/ 0 http://www.dichter.co.il/2011/general/trinidad-jimenez_hammas/ http://www.dichter.co.il/2011/general/trinidad-jimenez_hammas/#comments Sun, 21 Aug 2011 12:40:44 +0000 ‫admin‬ http://www.dichter.co.il/?p=960 להמשך קריאה »‬]]>

בעוד אנו, תושבי ישראל בכלל, ותושבי הדרום בפרט, חשופים לירי טילים ורקטות של ארגוני הטרור הפלסטינים בראשות ממשלת חמאס אשר בעזה, הודיעה שרת החוץ של ספרד, טרינידד חימנז, בתזמון המנותק מהמציאות באזורנו, כי תוביל יחד עם ממשלת ספרד מהלך להכרה כללית של האיחוד האירופי במדינה פלסטינית בחודש הבא.

ברור לכולנו כי רק מציאות של שתי מדינות תוביל את האזור לנחלה הרצוייה, אך לצערנו אין זה המצב הקיים. כרגע אנו נמצאים במציאות של שלוש מדינות לשני עמים (מדינת ישראל, הרש"פ ביהודה ושומרון, וממשלת החמאס בעזה). מחמוד עבאס הבין כי עליו להגיע לעצרת האו"ם עם רש"פ מאוחדת לכאורה באיו"ש ובעזה ולכן חתם על הסכם פיוס פיקטיבי בין החמאס לבין הרש"פ ברמאללה. בפועל לא רק שאין פיוס, אלא שהנתק גדול מתמיד. מחמוד עבאס חושש מהחמאס עד כדי כך שבמסגרת הפיוס אפילו לא הצליח להגיע לביקור בעזה, ממנה נזרק לפני למעלה מארבע שנים בהפיכה הצבאית של החמאס. יתרה מזאת, מחמוד עבאס אף נמנע מלהשמיע גינוי, אפילו בלחש, על הפיגוע הרצחני כנגד אזרחים ישראלים בדרך לאילת, פיגוע שבוצע על ידי מחבלים פלסטינים שיצאו מעזה. כל בר דעת מבין כי הוא אינו שולט בכאוס המתרחש בעזה ואינו יכול לרסן את יישות הטרור הצבאית שמתפתחת ברצועה.

שרת החוץ הספרדית, טענה כי "יש הרגשה שזו העת לעשות משהו", אך מעבר לתחושות והרגשות, אני מטיל ספק רב אם מכירה שרת החוץ הספרדית  את החצי השני של המדינה הפלסטינית שבדרך (חמאס, עזה). הכרה חד צדדית של מדינות האיחוד האירופי במדינה פלסטינית, מבלי לתת מענה אמיתי ליישות הטרור שנמצאת בעזה ומונהגת על ידי החמאס שהיא זרוע של האחים המוסלמים , היא בגדר סכנה אסטרטגית למדינת ישראל. העובדה ששלוחה זו (חמאס) מחוברת לאיראן הופכת סכנה זו לקיומית.

אני מזמין את שרת החוץ של ספרד או כל אחד אחר הזקוק לכך, לעיין עיון נוסף באמנת החמאס הרשמית שנכתבה בדיוק לפני 23 שנה (אוגוסט 1988). אמנה זו מפרטת את כוונותיה ואת חזונה האופרטיבי של החמאס. זוהי אמנה של שנאה תהומית לכל מה שאיננו איסלאם (בכלל זה יהדות ונצרות). האמנה הקוראת להשמדת היהודים בארץ ישראל ולגירושם חזרה לארצות מוצאם. בל יהיה ספק, מדינת ישראל לא התכוונה ואינה מתכוונת לשתף פעולה עם אמנת החמאס ולהיות מושמדת. היא מתכוונת להמשיך ולקיים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שעשתה ב 63 שנותיה עד כה. יחד עם זאת ראוי שיוזמות לקידום השלום העוסקות גם בהכלת החמאס אל תוך הסדרים אלה, יכירו את שכתבו מנהיגי החמאס רק באחרונה ואשר פועלים ליישומה בין בפיגועי מתאבדים ובין בירי רקטות על אזרחים. אמנת החמאס מונחת לפניכם – קראו ושפטו בעצמכם. עיקרי האמנה החמאסית מושתתים על שנאה פונדמנטליסטית הקוראת להשמדת העם היהודי. חשוב שאנו, אזרחי המדינה ומי שמרגישים כשגריריה, יביאו דברים אלה לידיעת כל מי שמתיימר לפעול על פי תחושות בלי להכיר את האינטרסים האמיתיים של תנועות קיצוניות דוגמת החמאס, הגי'אהד האיסלאמי, משמרות המהפכה, האחים המוסלמים ואחרות:

————————————————————-

עיקרי אמנת החמאס

נכתב בתאריך: 1.8.1988

בהקדמה מצוין: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד אשר יכרית אותה האיסלאם"

פרק ראשון – הגדרת התנועה

נקודות המוצא הרעיוניות

סעיף 2: תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אחד מגופי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי והיא התנועה האסלאמית הגדולה ביותר בעת החדשה.

ייחודיות ועצמאות

סעיף 6:  ..היא פועלת להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין… בהעדרו של האיסלאם מתפתח סכסוך, משתרש העושק, פושה השחיתות ומתפרצות מחלוקות ומלחמות.

האופי הכלל עולמי של תנועת ההתנגדות האסלאמית

סעיף 7:  מאחר שהמוסלמים המחזיקים בדרכיה של תנועת ההתנגדות האסלמאית פזורים על פני העולם כולו , פועלים לתמוך בה, לאמץ עמדותיה ולחזק את מאבקה, הרי התנועה היא כלל עולמית. … שהרי הנביא אמר "לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים (ויהרגו אותם המוסלמים), וכאשר יססתר היהודי מאחרי אבנים ועצים יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הע'רקד (שהוא מעצי היהודים): הוי מוסלמי, הוי עבד לאללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו (ובמשתמע: חיסול היהודים עד האחרון שבהם).

פרק שני – יעדים

תמריצים ויעדים

סעיף 9: לפיכך, היעדים הם… יושבו ארצות מולדת ומעל מסגדיהן תבקע הקריאה המכריזה על כינונה של מדינת האסלאם (ובמשתמע: החליפות האסלאמיות), למען ישובו אנשים ודברים כל אחד למקומו הנכון (ובמשתמע: כל יהודי יחזור לארץ מוצאו)…

פרק שלישי – אסטרטגיה ואמצעים

האסטרטגיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית: פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי –

סעיף 11: תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום-הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה, או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין רשות לעשות כן לאף מדינה ערבית, ואף לא למדינות הערביות כולן, לאף מלך או נשיא, או לכל המלכים והנשיאים, לשום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם יהיו פלסטינים ובין אם יהיו ערבים. שכן פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום הדין.

זהו דין פלסטין בשריעה האסלאמית, כמוהו כמו הדין החל על כל ארץ אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, שכן בזמן הכיבוש הקדישו המוסלמים את הארצות האלו לדורותיהם עד יום הדין.

… ובאשר לחזקה על האדמה ולאדמה עצמה, זו תהיה וקף למוסלמים לדורתיהם עד יום הדין. זכותם של אלה המחזיקים היא של הנאה מפירותיה בלבד. הווקף הזה קיים כל עוד קיימים ארץ ומשים וכל פעולה המנוגדת לשריעה האסלאמית בעניין פלסטין, בטלה ומבוטלת מעיקרה.

המולדת והלאומיות מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית בפלסטין –

סעיף 12: הלאומיות, מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות דבר משמעותי או מהותי יותר מזה שבמקרה שאויב רומס אדמה מוסלמית, הרי המאבק בו והעמידה נגדו הופכים להיות חובה אישית של כל מוסלמי ומוסלמית: או אז אשה תצא להילחם בו בלי רשות בעלה, והעבד בלי רשות אדוניו.

פתרונות של שלום, יוזמות וועידות בינלאומיות –

סעיף 13: יוזמות, ומה שקרוי פתרונות של שלום וועידות בינלאומיות, עומדים בסתירה לעקרונותיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית… אימתי עשו הכופרים צדק עם המאמינים? "אכן לא ירצוך היהודים ולא הנוצרים עד אם הלכת אחרי דתם (ובמשתמע: היהודים והנוצרים נגד האיסלאם ! )..   אין פתרון לשאלת פלסטין אלא בג'יאהד. יוזמות, הצעות וועידות בינלאומיות, כולן ביטול זמן והבל ורעות רוח..

שלושת המעגלים

סעיף 14: שאלת שחרור פלסטין קשורה בשלושה מעגלים. 1) המעגל הפלסטיני 2)המעגל הערבי 3)והמעגל האסלאמי….  הואיל וכך הדבר, הרי ששחרור פלסטין הוא חובה אישית על כל מוסלמי באשר הוא שם. על בסיס זה יש להתייחס לבעיה וכל מוסלמי חייב להבין זאת.

הג'יהאד לשחרור פלסטין הוא חובה אישית

סעיף 15: נוכח גזילת פלסטין על ידי היהודים, הכרח הוא שיונף נס הג'יאהד….. כפי שאמרו אל-בוח'ארי ומוסלם: "אני משתוקק להילחם (מלחמת מצווה) למען אללה ואז להיהרג, ואח"כ (לשוב) להילחם ואז להיהרג ואחר כך להלחם ואז להיהרג"

תפקיד האישה המוסלמית

סעיף 17: תפקידה של האישה המוסלמית במערכת השחרור אינו נופל מזה של הגבר המוסלמי שכן היא בית יוצר לגברים (במשתמע: תפקיד האישה הוא לייצר לוחמים).

סעיף 18: האישה תדאג לחינוך ילדיה לקיום מצוות הדת לקראת תפקיד מלחמת המצווה המצפה להם.

ערבות הדדית חברתית

סעיף 20:   …האויב (ישראל) פתח מחנות מעצר שאליהם מושלכים אלפים רבים ומוחזקים בתנאים תת-אנושיים. נוסף לזה הוא מחריב בתים, הופל ילדים ליתומים וגוזר עליהם לבלות שנים רבות בבורות הכלא. הנאציות היהודית הקיפה נשים וטף והפחדה של הכלל..ההגליה מן המולדת היא סוג של רצח…. הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית. הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה, שבה הפיקו רווחים אדירים מחסר בחומרי מלחמה ופלסו את הדרך להקמת מדינתם…. ביום שיופיע האסלאם יתאחדו כוחות הכפירה במלחמה נגדו שהרי הכופרים אומה אחת הם.

פרק רביעי – עמדותינו כלפי:

התנועות האסלאמיות

סעיף 23: תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לשאר תנועות האסלאמיות. גם אם היא חולקת עליהם בהיבט מסוים היא מסכימה בשאר ההיבטים, כל עוד הו פועלות בגבולות המעגל האסלאמי.

תנועות לאומיות בזירה הפלסטינית

סעיף 25: התנועה מחזקת את ידן כל עוד נאמנותן נתונה למזרח הקומוניסטי או למערב הצלבני.

ארגון השחרור הפלסטיני

סעיף 27: הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) הוא הקרוב ביותר לליבה של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ביום שיקבל ארגון שחרור פלסטין את האסלאם כאורח חיים, נהיה אנחנו חייליו (נשמש) דלק לאש אשר תשרוף את האויבים.

המדינות הערביות והאסלאמיות

סעיף 28: הארצות הערביות המקיפות את ישראל מתבקשות לפתוח את גבולותיהן ללוחמים מקרב העמים הערביים והאסלאמיים, למען יוכלו למלא את תפקידם ולאחד את מאמציהם עם מאמצי אחיהם מקרב האחים המוסלמים בפלסטין. אשר ליתר המדינות הערביות והאסלאמיות, הן מתבקשות להקל על תנועת הלוחמים מהן ואליהן…

בני דתות אחרות  

סעיף 31: בחסות האסלאם יכולים שלוש הדתות – האסלאם, הנצרות והיהדות – לדור בכפיפה אחת בביטחון ובשלום, לא ייתכנו ביטחון ושלום אלא בחסות האסלאם (במשתמע: פטרונות האסלאם על היהדות והנצרות).

הניסיון לבודד את העם הפלסטיני

סעיף 32: תנועת ההתנגדות האסלאמית קוראת לעמים הערביים והאסלאמיים להזהיר את ההמונים מפני הסכנה הנובעת מהיציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות. שהרי אין גבולות לתכנית הציונית. אחרי פלסטין שואפים הציונים להתפשט מן הנילוס ועד הפרת, ולאחר שיאכלו את האזור שאליו הגיעו ישאפו להתפשטות נוספת וכך הלאה. תוכניתם משתקפת ב"פרוטוקולים של זקני ציון" ואין בהתנהגותם בהווה כדי להעיד על דברנו. היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות היא בגידה בעיקר וארור העושה כן. יש להמשיך  לפעול בזירת הסכסוך ובמאמצים בעיקר בזירה הפלסטינית  זאת במהלכים מצד העמים  הערביים והאסלאמיים ומצד הארגונים האסלאמיים בכל רחבי העולם הערבי והמוסלמי, שהרי הם המוכשרים לתפקיד העתידי במערכה עם היהודים סוחרי המלחמה.

סוף דבר – תנועת ההתנגדות האסלאמית מורכת מחיילים

סעיף 36: חוזרת התנועה ומדגישה – שאין היא מבקשת תהילה לעצמה.היא תשמש אך ורק משען לכל הקבוצות והארגונים הפועלים נגד האויב הציוני ועושי דברו.